סאטירה בת שבע דקות, החוקרת כוח, תפיסה ונשיות דרך תיאטרליות ופיזיות. על רקע La Donna è mobile ו-Cry Baby של ג’ניס ג’ופלין, היצירה משחקת עם ניגודים וסתירות.
הרקדנית מערערת את הנרטיב בכל שלב, תוך שימוש בתנועה כדי לבטא יציבות, פיצוץ- ולפני הכול, חוסר יראת כבוד. היא אינה מתווכחת עם הזמר, אלא משתעשעת איתו, מפרקת את הטקסט דרך דיוק פיזי וחוכמה.
היצירה לא מסבירה, היא מראה. זהו מעשה שקט של התנגדות, שאינו זקוק להסבר אלא רק לנוכחות. באמצעות הומור וכוח, Follow Her Smiling מאתגרת את המבט ומשיבה לעצמה את השליטה בפריים.
היצירה הוצגה בין היתר ב־Chop Shop: Bodies of Work, סדרת הקיץ של בית הספר למחול של הקונסרבטוריון בסן פרנסיסקו, ובגאלה של הבלט של דרום קליפורניה.
