I.C.
"אני רואה. אני לא יכול." מה שמתחיל כהכרה בגבול הופך להזמנה: בואו נגשים את זה.
I.C. נוצרה כפואמת מחול- התבוננות, מחאה שקטה ומהפכה יפהפייה. בעולם שהולך ונעשה בלתי יציב, המופע פונה אל הגוף ואל יכולתו לדמיין, לבטא ולהשתנות, מתוך פשטות וכנות נוגעות ללב.
I.C. שואלת שאלות פשוטות: האם אנחנו יכולים להשתנות? האם אנחנו יכולים לשנות את העולם שסביבנו? האם אנחנו יכולים לשנות את האופן שבו אנו רואים אחרים ולהזמין גם אותם לעשות זאת?
בעדינות, I.C. מפנה מקום למעבר הזה- מהפכה של תשומת לב ופגיעוּת.