״ידע הוא מוות לנשמה, כי הוא לא באמת שלנו. אנו חייבים להפוך בורים לכל מה שלימדו אותנו. להשמיד את המוניטין שלנו להיות מושמצים. ניסיתי תכנון זהיר מספיק זמן. מעתה ואילך, אהיה מטורף." ~רומי.
שירו של רומי מתאר במדויק את תחושת היסוד שקיימת בי במהלך תהליך היצירה הנוכחי. על הבמה מוצגים שני קצוות של תהליך: אומנות וצופה, אומן ומראיינת, כוראוגרף ורקדן, ראש ורגש, כמו קין והבל.
הבל הוא גם דמות וגם סמל. דמות הקורבן כאחיו של קין, וגם ׳הבל הבלים׳, שעבורי מסמל נחת ורוגע מול החיים הנצחיים, שלא באמת מסתיימים בגלגול אחד. היצירה הבל מזמינה את הקהל לתהות מהי אומנות ומהי אמת? בכוונה להוריד הילוך במחלת הרצינות המעייפת ולזכור שהמוות אינו באמת מפחיד וסביר להניח שהוא פשוט השער שלנו להמשך..
