היצירה היא קטע סולו מתוך הביצוע המקורי של "שאנסון"
עת למסע.
זמן שנגמר,
מטביע את אופקו המרוחק ביותר
בנוזלו העוברי של אדם מקראי שטרם נולד.
פחד חדש עולה, מלא בחיים.
—————————–
שאלות בצבעי הקשת מנצנצות בכל מקום.
הצליל או התהום!
שריקת הדממה באור!
רגע של עתיד
שמתבונן בך, כמו ילדה שמזדקרת
מאחורי סימן בלתי מובן.
—————————
הלאה לאוכריסטיה! ניצחון!
מקושט באותות הבאים מהמרחק ובהשתקפויות חושניות.
ילד מניף את שמחת העולם כמו דגל,
עוצם את עיניו בחוזקה ופותח ידיו,
צובע אדום את מבטי הרצים המסתחררים סביב
דרך מילים.
—————————————
סוף בלימבו.
ילד נלהב שמתבונן
בתוך חדר המואר בזעקות
ובצלילי ההקשה של בדולח בלתי שבור.
