"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחו" (בראשית ז יא).
נח הוא כקרן אור יחידה הבוקעת מתוך עלטה כבדה. שבור מעולמו ההולך ונחרב הוא זועק בתנועותיו לחמלה. לצלילי המיניאטורה הזעירה Für Alina של המלחין האסטוני ארוו פרט, מתפלל נח לאיזון הנכון שיהפוך את התהום הגדולה למהות ברה/בריאה. "הֲ֭בָאתָ עַד-נִבְכֵי-יָ֑ם וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ" (איוב לח טז): עודנה עומדת הארץ על התהומות העלומים מעין החוקר, משוועת שמי התהום יהיו מעתה למען קיומה בלבד, כי לשם כך נועדו.
