ליצור עבודה העוסקת בגבולות הגוף, הזהות וההיסטוריה.
במרכז העבודה ניצבת פעולת החיבוק – פשוטה, אנושית וגופנית. אנו רוצים להשתמש בפעולה הפיזית של חיבוק כמטאפורה לתגובה שלנו אל מול מצב נתון: האם נקבל? נדחה? ניכנע? נתגונן? אנו חשים דאגה נוכח מגמות עולמיות ההולכות וגוברות, המביאות עימן גלי חוסר סובלנות, הקצנה וקיטוב. אנו תוהים: כיצד נוכל לכונן עתיד הרמוני במציאות מורכבת וכואבת? האם נוכל ללמוד מן ההיסטוריה? האם ניתן להיפגש עכשיו ולחקור יחד את המציאות המורכבת שלנו, ליצור חיבורים חדשים ולחבק.
. 
