Ban Ping Shan נעה בצורות חולפות בין פרפורמנס וכוריאוגרפיה, בין מיצב למחול, ומאפשרת לתנועות רפאים לעלות ולהתגלות בהווה. מעבר מתחדש תדיר. היצירה, שנכתבה יחד עם האמן החזותי ז’וסלן קוטנסין, פורשת היסטוריה אישית בין צרפת לטאיוואן, ובוראת מחדש את שלושים שנות הקריירה של איי פאנג לין כרקדנית וככוריאוגרפית.
Ban Ping Shan מרמזת על עיוורון וזוהר, על הופעה והיעלמות, על תדהמה ופליאה. ההבזקים הקרועים מהזיכרון, רגעי הקסם הטהורים – הם המצאה מחודשת והקניית משמעות מחודשת לדימויים או לסיפורים, לפעמים מופשטים ולפעמים טעונים רגשית.
הבמה נהפכת לנוף שבו כל מרכיב – מוזיקה, תאורה, גוף – פועל באופן עצמאי אך יוצר דיאלוג דרך חיכוך והתנגשות. פאנורמות נשגבות נמסות בערפילי הבמה, זוהר חזותי ויקום צלילי מרעידים את הדממה.
