תוך שהיא משנה את המבנה הנרטיבי של האגדה המפורסמת של האחים גרים, העבודה מתמקדת במושג המשפחה הנזילה ובקשיים הקשורים בה שעולים במערכות היחסים המתקיימים בתוכה. הסביבה האגדתית, שבה הקולות ממשיכים לרעוד ופלאשבקים של דיאלוגים מהעבר ממשיכים להופיע, מספקת תפאורה לסיפור של התנגשויות ושל ניכור, שבו שני אחים מוצאים את עצמם באותו המצב – נטושים ובודדים. תחילה לקול מלמולים ולאחר מכן לצלילי שירים, הקולות המלווים את היצירה המוזיקלית תומכים בקו הדרמטורגי של היצירה כולה, בעוד שהיחסים בין שני האחים מתחלפים בין משחק לקונפליקט.
בתמיכת המכון האיטלקי בתל אביב
