בחלל ריק משוטט גוף א-פרסונלי המביע את חומריותו ותנועתו. דרך שיטוט הגוף במרחב מתגלים הקצוות הגופניים והקצוות המרחביים אליהם הוא מגיע. לאורך היצירה הגוף מתגלגל, קופץ, נמתח, נשען, נופל, מתרומם, מוטח ומושלך על הקירות והרצפה. דרך פעולות אלו הגוף בוחן את גבולות המרחב. הוא מנסה להשפיע על החלל.
היצירה מבקשת לברר מהי התמסרות פיזית גופנית. היא בוחנת את התפרקות הסדר וההיגיון הגופני תוך יצירה של פסלים גופניים – אנושיים וזמניים. בדומה ליצירה הפלסטית, בה משתנה צורת החומר על ידי לישתו, כך גם הגוף משתנה ומתעצב תדיר. פעולה גופנית זו מאפשרת להתבונן על המרחב כעל חלל מוזיאוני ריק בתוכו מתעצב ומשתנה הגוף.
